הנה חומר נוסף למאבק, אולי מאבק נגד הסיכויים: עתידה של הפסיכוגריאטריה בעידן הרפורמה.

מתכנני הרפורמה הבהירו כי תחום הדמנציה איננו כלול באחריות בריאות הנפש אלא בגריאטריה הכללית. סברתי שהכוונה בעיקר לאשפוז  סיעודי של תשושי נפש. תחום שמעולם לא היה באחריות בריאות הנפש. אולם התינוק שנזרק הפעם עם המים הוא הפסיכיאטריה של הזיקנה.

רוב הקשישים מעל גיל שמונים סובלים מירידה קוגניטיבית. יותר ממחצית מהפונים לפסיכיאטר בגיל הקשיש סובלים מדמנציה. רוב הבעיות הנפשיות בגיל הקשיש קשורות בדרך כזו או אחרת בדמנציה: דיכאון, חרדה, פסיכוזה, הפרעות התנהגות. אחרות קשורות בתופעות לוואי של תרופות בהן רופאי הגוף מלעיטים את הקשיש, במשברי חיים, ובמחלות פסיכיאטריות ראשוניות האופייניות לגיל זה.

20130716-זקנים באירלנד
הפרדת הטיפול בין דמנציה לבין  הפרעות  נפשיות  אחרות בגיל הקשיש היא אבסורד, ורק מי שלא טיפל מעולם בקשישים יכול להעלותו על הדעת. למרבית הצער, בהיעדר כללים ברורים בנושא, זה בדיוק מה שקופות החולים נוטות לעשות. פסיכיאטרים המטפלים בקשישים כבר קיבלו שאלות מגורמי הבקרה בקופות מדוע פסיכיאטר ולא גריאט רושם לחולה תרופה לשיפור הטיפול הקוגניטיבי, או מדוע אנחנו מבצעים בפסיכיאטריה הערכות קוגניטיביות ונוירופסיכולוגיות.

הטיפול בחולה הזקן  הוא  התחום המוזנח ביותר במערכת בריאות הנפש. רוב הפסיכאטרים לא מבינים מספיק גריאטריה, ורוב הגריאטרים לא  בקיאים בפסיכיאטריה. רוב הקשישים סובלים מהפרעות נפשיות, עם דמנציה ובלעדיה, ולא מקבלים טיפול מתאים. לא אחת אנו רואים קשישים שמגיעים ממוסד גריאטרי בו הם מטופלים בתרופות פסיכיאטריות במינונים ושילובים אסורים ומסוכנים.  מספר המומחים בתחום הינו זעום. אין בישראל אפילו מחלקה אחת המוגדרת רשמית כמחלקה פסיכוגריאטרית (יש מחלקות שיועדו לצורך זה כיוזמות מקומיות בבתי חולים, אבל הדבר לא מוכר ולא רשמי). קשישים שבריריים וחסרי אונים מתאשפזים במחלקות סגורות עם חולים צעירים מסוכנים. ועכשיו גם יש מי שעלול לייבש את המרפאות המעטות הממחות בתחום.

התרופה, כרגיל, בידי משרד הבריאות. אני לא הייתי בעשרות שנותי במערכת בריאות הנפש אפילו בדיון אחד בנושא (זה לא אומר שלא היו, פשוט אינני יודע. ואפרופו דמנציה, גם לא זוכר). אני מקווה שלצד המהלך הדרמטי (המבורך) של ביזור הקאנאביס, יתפנו שם גם למהלכים פחות סקסיים וידאגו לפסיכיאטריה של הקשישים. זה לא יקבל כותרות, ואולי לא יזכרו את זה לליצמן בסוף הקדנציה, אבל מי יודע, אולי הוא בכל זאת יוכל להנות מזה.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: