ראשי

חדשות מחקר, מדיניות, אתיקה ומאמרי דעה בתחום בריאות הנפש והפסיכיאטריה בארץ ובעולם.

• מחקר קליני — קסנומלין/טרוספיום באשפוז חריף: תופעת ה"התעוררות" בסכיזופרניה
• מחקר קליני — לייסרגיד במנה בודדת להפרעת חרדה כללית: תוצאות פאזה 3
• מדע ומחקר — ספקות באמינות הנתונים בכמחצית ממחקרי הטיפול הפסיכולוגי
• אתיקה ומשפט — גבולות הפסיכיאטריה שלאחר הלידה — מה הפרשה חושפת
• מניעה ובטיחות — בנזודיאזפינים ותמותה: מחקר עוקבה לאומי מפינלנד
• מחקר קליני — דרונבינול לסיוטי לילה ב‑PTSD: מחקר אקראי מבוקר
• דעה ומסה — החייאת המודל הביו‑פסיכו‑סוציאלי בפסיכיאטריה

הרחבה

קסנומלין/טרוספיום באשפוז חריף: תופעת ה"התעוררות" בסכיזופרניה

דיווח על ניסיון קליני מהעולם האמיתי עם קסנומלין/טרוספיום (Cobenfy) ביותר ממאה מאושפזים עם סכיזופרניה. השיפור הבולט ביותר נמצא בקרב מטופלים עם תסמינים שליליים דומיננטיים ובקרב מי שיש להם היסטוריה של שימוש בסטימולנטים, בעוד שמוגבלות שכלית נקשרה לתגובה פחותה. המחברים מתארים תופעה שכינו "התעוררות" — בכמחצית מהמגיבים חלה יציאה מהירה מהתכנסות קשה תוך 48–96 שעות, עם חזרה של מעורבות חברתית, ספונטניות וחשיבה מכוונת‑מטרה — ומעלים את האפשרות שהתרופה חושפת יכולות קוגניטיביות וחברתיות שנשמרו אך הוסתרו על ידי המחלה. כ‑40% מהמטופלים הגיבו, ובקבוצה שנבחרה לפי מנבאי התגובה שיעור התגובה כמעט הוכפל. המחברים מסייגים כי מדובר בסדרת מקרים נבחרת עם טיפולים נלווים. Psychiatric Times

לייסרגיד במנה בודדת להפרעת חרדה כללית: תוצאות פאזה 3

מחקר Voyage, ניסוי פאזה 3 כפול‑סמיות ב‑35 מרכזים בארה"ב, כלל 214 משתתפים בגילי 18–74 שקיבלו מנה בודדת של 100 מק"ג לייסרגיד (DT120) או פלצבו. בנקודת הסיום הראשית נמצא יתרון מובהק לתרופה בסולם HAM‑A — ירידה של 11.6 נקודות מול 6.2 בפלצבו, עם גודל אפקט של 0.81 ושיעור תגובה של מעל 40% מול 16%. ההשפעה הופיעה תוך ימים ונשמרה עד שבוע 12, ותופעות הלוואי היו קלות וחולפות, מרוכזות ביום מתן המנה. יש לזכור כי הנתונים פורסמו בשלב זה כהודעת תוצאות ראשוניות מטעם היצרן, טרם פרסום מלא בכתב עת שפיט. Psychiatric Times

ספקות באמינות הנתונים בכמחצית ממחקרי הטיפול הפסיכולוגי

סקירה שיטתית שפורסמה ב‑Lancet Psychiatry בחנה מחקרים אקראיים מבוקרים על התערבויות פסיכולוגיות בהפרעות נפשיות שכיחות באוכלוסייה ממוצא סיני. מתוך 37,787 מחקרים שאותרו נכללו 857 ניסויים עם 75,143 משתתפים — אך רק 34 דיווחו על פרוטוקול רשום, רק 21 השתמשו בהסתרת הקצאה תקפה, ורק 32 בניתוח לפי כוונת טיפול. ב‑417 מהניסויים, כמחצית מהמדגם, עלו חששות ממשיים לאמינות הנתונים, וגדלי האפקט בהם היו כפולים מאלה שבניסויים ללא חשש כזה. הממצא רלוונטי הרבה מעבר להקשר הספציפי: הוא מציב שאלה על משקלן של מטה‑אנליזות המשלבות ניסויים כאלה. איגוד הפסיכיאטריה בישראל

גבולות הפסיכיאטריה שלאחר הלידה — מה הפרשה חושפת

שלוש חוקרות בכירות בתחום בריאות הנפש הסב‑לידתית טוענות במאמר דעה כי פרשת לינדזי קלנסי חושפת פערים מבניים בהבנה ובטיפול במחלות נפש שלאחר לידה. לדבריהן האבחנה נשענת כיום על דיווח סובייקטיבי בלבד ולא על מדד אובייקטיבי כלשהו; אפשרויות הטיפול מוגבלות והשפעתן מתעכבת; וההבחנה בין דיכאון, פסיכוזה, חרדה והפרעה דו‑קוטבית שלאחר לידה קשה במיוחד אף למומחים מנוסים. הן קוראות לפיתוח סמנים ביולוגיים מנבאים וגישות של רפואה מדויקת שיאפשרו זיהוי נשים בסיכון מוקדם, וטוענות כי הכשל אינו בחמלה אלא בדיוק. STAT First Opinion

בנזודיאזפינים ותמותה: מחקר עוקבה לאומי מפינלנד

מחקר עוקבה פרוספקטיבי שפורסם ב‑Acta Psychiatrica Scandinavica עקב אחר 48,124 מבוגרים פינים בגילי 18–65 שהחלו טיפול בבנזודיאזפינים ולא נטלו אותם בשנתיים שקדמו לכך, במשך חמש שנים. בתקופות של שימוש פעיל נמצאה עלייה של 28% בתמותה הכוללת לעומת תקופות ללא שימוש. במינון נמוך לא נמצאה עלייה בתמותה הכוללת, אך כן עלייה של 17% במקרי מוות מסיבות חיצוניות; במינונים בינוניים‑גבוהים העלייה בתמותה הכוללת הגיעה ל‑58%, ובמינונים גבוהים מאוד לפי 2.68. שימוש במספר תרופות במקביל העלה את הסיכון באופן ניכר. מגבלות המחקר משמעותיות — נתונים מנהליים ללא הקשר קליני, תקופת מדגם 2006–2011, ותת‑דיווח אפשרי של הפרעות שימוש בחומרים — אך הכיוון עקבי עם ספרות קודמת ותומך בזהירות במינון ובמשך הטיפול. Mad in America

דרונבינול לסיוטי לילה ב‑PTSD: מחקר אקראי מבוקר

מחקר רב‑מרכזי כפול‑סמיות שפורסם ב‑Nature Medicine בחן דרונבינול — THC סינתטי — לטיפול בסיוטי לילה בפוסט‑טראומה. 171 מבוגרים (גיל ממוצע 37.9, 79.3% נשים) חולקו אקראית לדרונבינול במינון 2.5–15 מ"ג ליום או לפלצבו למשך עשרה שבועות. נמצא יתרון מובהק לתרופה בהפחתת חומרת הסיוטים, עם הפרש בין‑קבוצתי של 1.50‑ וגודל אפקט של 0.65, ובדיווחים על המחקר צוין כי אצל כשליש מהמטופלים הסיוטים נעלמו לחלוטין. תופעות לוואי היו שכיחות בשתי הקבוצות, אך תופעות לוואי חמורות הופיעו רק בקבוצת הטיפול (8.0% מול 0%). המחקר נערך בגרמניה ובעיקר בקרב נפגעי טראומה אזרחית, ולכן ההשלכות על אוכלוסייה קרבית טעונות בדיקה נפרדת. Nature Medicine

החייאת המודל הביו‑פסיכו‑סוציאלי בפסיכיאטריה

ד"ר John J. Miller טוען כי הפסיכיאטריה בת‑זמננו זנחה את המסגרת הביו‑פסיכו‑סוציאלית שאמורה להנחות הערכה מקיפה של המטופל. לדבריו ביטול המערכת הרב‑צירית ב‑DSM‑5 והתפשטות הרשומה הרפואית האלקטרונית יצרו פרדוקס: התיעוד התארך, בעוד שהפורמולציה הפסיכו‑סוציאלית המשמעותית הצטמצמה. Miller קורא לגישה משולבת הכוללת ממדים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים ורוחניים, ומדגים באמצעות גילוי חיידק ההליקובקטר פילורי — שהפך על פיה דוגמה בת עשורים בדבר כיב קיבה — כיצד פרדיגמות רפואיות משתנות. המסר: הבנת מטופל מחייבת חקירה של חייו כפי שהם נחווים, ולא רק קטלוג תסמינים. Psychiatric Times