ראשי

כתב עת אישי מאת ד״ר שמואל קרון, פסיכיאטר — על נקודות המפגש של בריאות הנפש עם המדע, המשפט, התרבות והחברה. מדי שבוע: מבזק חדשות בריאות הנפש.

  • מבזק שבועי — 21.8.2026

    חדשות מחקר, מדיניות, אתיקה ומאמרי דעה בתחום בריאות הנפש והפסיכיאטריה בארץ ובעולם.

    הרחבה

    תוכנית הפסילוסיבין המפוקחת באורגון: ממצאי המחקר הראשון בשטח

    מחקר עוקבה רב-מרכזי, הראשון מסוגו על שוק פסילוסיבין מפוקח ולא-מחקרי, עקב אחר 346 מבוגרים שקיבלו שירותי פסילוסיבין ב-24 מתוך 26 המרכזים המורשים באורגון בין נובמבר 2024 למרץ 2026. שיעור המשתתפים עם תסמיני דיכאון בדרגה בינונית עד קשה ירד מ-42.2% בתחילת המעקב ל-16.5% כעבור שלושה חודשים, וכשני שלישים תיארו את החוויה כאחת המשמעותיות בחייהם. לצד זאת דיווחו החוקרים על תופעות שליליות מתמשכות: 4.5% עם החמרה בדיכאון, 2.3% עם החמרה בחרדה ו-1.9% עם מחשבות חדשות על מוות או על אובדנות בשלושת החודשים שלאחר הטיפול. פרופיל הבטיחות הכללי דמה לזה שנצפה במסגרות מחקר קליני, אך היעדר קבוצת ביקורת מגביל את המסקנות בדבר סיבתיות. JAMA Network Open

    טיפול מקוון בהפעלה התנהגותית לבני נוער עם דיכאון — ניסוי אקראי עם הערכה כלכלית

    מחקר של מכון קרולינסקה כלל 219 בני נוער בגילי 13–17 מרחבי שוודיה עם דיכאון קל עד בינוני, שחולקו אקראית לעשרה שבועות של הפעלה התנהגותית מקוונת בליווי מטפל, הפעלה התנהגותית מקוונת עצמאית, או הטיפול הרגיל בשירותי בריאות הנפש לילד ולנוער. במעקב שלושה חודשים לאחר סיום הטיפול פחתו התסמינים בכל שלוש הקבוצות, אך הקבוצה שקיבלה ליווי מטפל השתפרה יותר מן הטיפול הרגיל; ההבדל בין הגרסה העצמאית לטיפול הרגיל לא היה מובהק סטטיסטית. שתי גרסאות הטיפול המקוון היו זולות יותר מהטיפול הרגיל, והגרסה העצמאית הייתה המשתלמת ביותר מבחינת עלות-תועלת. החוקרים מסייגים כי התוצאות רגישות למודל הסטטיסטי שנבחר ואינן חד-משמעיות, ומדגישים כי זהו הניסוי האקראי הגדול הראשון בהפעלה התנהגותית לדיכאון בגיל ההתבגרות הכולל גם הערכה כלכלית. BMJ Mental Health

    האם אינטראקציה עם בינה מלאכותית גורמת למחשבות שווא?

    מאמר עמדה (Viewpoint) ב-JAMA Psychiatry קורא לקלינאים לבחון האם שיחות ממושכות עם מודלי שפה גדולים עלולות לעורר או להעצים אמונות דמויות-שווא, וכיצד נכון להעריך את התופעה ולהתייחס אליה בחדר הטיפולים. הכותבים מצביעים על כך שמערכות שיחה נוטות לאשש ולהדהד תכנים גרנדיוזיים או פרנואידיים, בייחוד אצל אנשים הפגיעים ממילא לפסיכוזה, אך מדגישים שאין בשלב זה עדות אפידמיולוגית לקשר סיבתי או להיקף התופעה. הדיון מתנהל על רקע התפשטות המונח "פסיכוזת AI" בשיח הציבורי, ומזכיר את הצורך להבחין בין תיאורי מקרה בודדים לבין ממצא מבוסס. JAMA Psychiatry

    חקיקת נשק ברמת המדינה ושיעורי אובדנות בירי בארה"ב

    ניתוח מסוג difference-in-differences של 637 מחוזות בארצות הברית, המייצגים כ-74% מהאוכלוסייה, בחן את הקשר בין חוקי נשק מדינתיים לשיעורי המוות האובדני בירי בשנים 2000–2023. חמישה סוגי חקיקה נמצאו קשורים לשיעורים נמוכים יותר: איסור החזקה על מי שהורשע בעבירת אלימות מסוג עוון (13.5% פחות), גיל רכישה מינימלי של 21 (9.2% פחות), צווי סיכון קיצוני ביוזמת רשויות אכיפה (9.1% פחות), חוקי מניעת גישה של קטינים (8.3% פחות) והיתר רכישה לאקדחים (6.7% פחות). ככל שהצטברו יותר חוקים כאלה במדינה, כך היה שיעור המוות האובדני בירי נמוך יותר — ובמקביל לא נמצא קשר מקביל לשיעורי מוות אובדני שאינם בירי. הממצא הזה מחזק את התפיסה שצמצום הזמינות של האמצעי הקטלני הוא מרכיב מוכח במניעה, לצד זיהוי מוקדם ומענה טיפולי. JAMA Network Open

    המשפט נגד מטא על נזקים נפשיים לילדים ולבני נוער יוצא לדרך

    בבית משפט פדרלי באוקלנד שבקליפורניה נפתח ההליך שבו 29 מדינות בארצות הברית תובעות את מטא, בטענה שעיצבה את פייסבוק ואת אינסטגרם כמוצרים ממכרים לקטינים תוך פגיעה בבריאותם הנפשית — חרדה, דיכאון ואובדנות. התובעים דורשים לא רק קנסות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים אלא גם שינויים מבניים במוצר עצמו, ובהם ביטול הגלילה האינסופית והגבלת זמני שימוש לקטינים. הליך זה מצטרף לשורת פסיקות אחרונות בארה"ב שקבעו אחריות של פלטפורמות לנזק נפשי אצל צעירים, וצפוי להשפיע על אופן הרגולציה של רשתות חברתיות הרבה מעבר לגבולות ארה"ב. גלובס

    ישראל: השוק הפרוץ של הטיפול בנפגעי טראומה

    תחקיר בכלכליסט מתאר אנרכיה רגולטורית בשוק הטיפול בנפגעי טראומה בישראל: מאז 2023 נרשמו 215 ארגונים חדשים בתחומי הטראומה ובריאות הנפש — 141 מהם בשנתיים האחרונות — ורק כ-60 מהם מחזיקים באישור ניהול תקין, בעוד מיפוי רחב יותר מונה כ-400 עמותות פעילות. פורום "בחזרה למסלול", בריכוז עמותת נט"ל, מזהיר כי בהיעדר פיקוח נחשפים נפגעים לשירותים שאיכותם אינה מובטחת, ומצטט את האמירה ש"כל משק עם שתי תרנגולות קורא לעצמו חווה טיפולית". משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא אחראי לרישוי אנשי המקצוע אך אינו מפקח על עמותות או על שירותים פרטיים — פער שמעמיד את שאלת האחריות הרגולטורית בלב הדיון. כלכליסט

    הקולג' המלכותי לפסיכיאטריה בתגובה לסרט התיעודי על "מיתוס ה-ADHD"

    בעקבות שידור התוכנית "The Great ADHD Myth?" בערוץ 4 הבריטי, שהציגה קולות הטוענים כי ADHD הוא מבנה חברתי יותר מאשר מצב רפואי, פרסם הקולג' המלכותי לפסיכיאטריה תגובה רשמית. נשיא הקולג', פרופ' סובוד דייב, ציין כי המחקר מצביע על שכיחות של 3%–5% באוכלוסייה, וכי ההפרעה נותרה "בלתי מזוהה, בלתי מאובחנת ובלתי מטופלת די הצורך" בבריטניה — כך שהעלייה ברשימות ההמתנה ובמספר האבחנות מחייבת הסבר ולא שלילה. לצד זאת הדגיש כי אבחנה "לעולם אינה צריכה להתבסס על שאלונים בלבד", וכי המורכבות הקלינית אינה נלכדת תמיד בהערכה בת 45 דקות. הפולמוס ממחיש עד כמה סוגיית האבחון בגיל המבוגר הפכה לשדה שבו נפגשים ידע מקצועי, זהות אישית וכלכלת שירותים. Royal College of Psychiatrists

על מה האתר

בריאות הנפש נפגשת, חוצה ומשתקפת בכל אחד מן הממדים שבהם נעים חיינו — בקליניקה ובמעבדה, באולם בית המשפט ובכיכר הציבורית, ביצירה האמנותית ובכותרות החדשות. אתר זה מבקש לבחון את נקודות המגע הללו: את הגבול הדק שבין מדע למשמעות, בין אבחנה לנרטיב, ובין סבל פרטי לתהליך חברתי.

מתוך נקודת המבט הזו עוסק האתר בממשקים שבהם הפסיכיאטריה פוגשת את העולם שמסביבה: בסוגיות הקליניות של אבחון וטיפול; במפגש הטעון בין הנפש למערכת המשפט; בשאלות האתיות והחברתיות של זכויות, אוטונומיה וסטיגמה; בגשר שבין מדעי המוח לחוויה האנושית; בייצוגי הנפש בתרבות ובאמנות; ובמגמות הרחבות של מדיניות, טכנולוגיה וחברה. המכנה המשותף הוא ההנחה שאת הנפש אי אפשר להבין במנותק מן ההקשר שבתוכו היא חיה — ושדווקא בממשקים שבין התחומים נחשפות השאלות המעניינות ביותר.