ראשי

חדשות מחקר, מדיניות, אתיקה ומאמרי דעה בתחום בריאות הנפש והפסיכיאטריה בארץ ובעולם.

• מחקר קליני — פסיכותרפיה פסיכודינמית מותאמת בסכיזופרניה: ניסוי אקראי מבוקר מברלין
• מחקר קליני — תרופות לקשב ופגיעה עצמית: שיא הסיכון לפני תחילת הטיפול
• אתיקה ומשפט — הפרעה נפשית והשמה בבידוד בבתי הכלא בנורבגיה
• חברה ומדיניות — כשלים חמורים במיוני הפסיכיאטריה באזור פריז — דוח מבקר מקומות הכליאה
• מניעה ובטיחות — עלייה של 25% במקרי האובדנות הרשומים בצ'כיה — בלי שדבר השתנה
• חברה ומדיניות — עשור לבית סוטריה: החלופה הישראלית לאשפוז
• דעה ומסה — האם יותר מדי אמריקאים נוטלים נוגדי דיכאון?

הרחבה

פסיכותרפיה פסיכודינמית מותאמת בסכיזופרניה: ניסוי אקראי מבוקר מברלין

בבית החולים הפסיכיאטרי של שאריטה בברלין נערך ניסוי אקראי מבוקר, חד-מרכזי ובהערכה מסומאת, שכלל 130 מטופלים אמבולטוריים בני 18–64 עם סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית. המשתתפים חולקו לטיפול פסיכודינמי מותאם לסכיזופרניה (MPP-S, 30 פגישות לפחות) בתוספת לטיפול הרגיל, או לטיפול הרגיל בלבד. במדד התוצאה הראשוני — תפקוד פסיכוסוציאלי לפי Mini-ICF-APP — נמצא יתרון מובהק לקבוצת ההתערבות הן בתום 24 חודשים והן במעקב ב-36 חודשים, בלי הבדל בשכיחות תופעות הלוואי. זהו ממצא חיובי נדיר עבור גישה שנדחקה משמעותית מהנחיות הטיפול בסכיזופרניה מאז שנות השמונים, ועורכי כתב העת ליוו אותו במאמר פרשנות על מקומה של העבודה הפסיכודינמית כיום. The Lancet Psychiatry

תרופות לקשב ופגיעה עצמית: שיא הסיכון לפני תחילת הטיפול

מחקר רב-לאומי בשיטת self-controlled case series בחן 461,024 מטופלים שהחלו טיפול תרופתי בהפרעת קשב במאגרים לאומיים בהונג קונג, ניו זילנד, דרום קוריאה, טאיוואן ובריטניה, מתוכם 6,847 עם אירוע פגיעה עצמית. הסיכון היה הגבוה ביותר דווקא ב-90 הימים שקדמו לתחילת הטיפול (IRR מתוקנן 2.58), ירד ב-90 הימים הראשונים לטיפול (1.78), והיה הנמוך ביותר בהמשך תקופת הטיפול (1.27) — ממצא עקבי בכל המאגרים. מסקנת החוקרים היא שהתרופות אינן הגורם המרכזי לפגיעה העצמית, ושהסיכון המוגבר שלפני הטיפול קשור ככל הנראה למאפייני ההפרעה הבלתי מטופלת. עם זאת הסיכון נותר מוגבר לאורך כל התקופה, ולכן נדרשים מעקב וליווי קליני לפני תחילת הטיפול ובמהלכו. BMJ Mental Health

הפרעה נפשית והשמה בבידוד בבתי הכלא בנורבגיה

מחקר עוקבה ארצי הצליב מרשמי כליאה, בריאות, תמותה ודמוגרפיה עבור 35,210 אסירים ו-51,502 תקופות מאסר בנורבגיה בשנים 2015–2022. בקרב מי שאובחנו בהפרעה נפשית בחמש השנים שקדמו לכליאה, 30.8% הושמו בבידוד לעומת 21.3% בקרב מי שלא אובחנו (aOR 1.77), והסיכוי להשמה בתא ביטחון היה גבוה פי ארבעה ויותר (aOR 4.28). ימי הבידוד המשמעתי והבידוד לבקשת האסיר עצמו היו שכיחים אף הם הרבה יותר בקבוצה זו, ובולט במיוחד הממצא ההפוך לגבי בידוד בהוראת בית משפט — שם דווקא נרשם סיכוי נמוך יותר (aOR 0.52). התמונה העולה היא שהשמה בבידוד נקבעת במידה רבה בזירה המשמעתית והביטחונית של הכלא ולא בזירה השיפוטית, ושהיא מופנית באופן לא מידתי כלפי האוכלוסייה הפגיעה ביותר — ובמערכת כליאה הנחשבת לאחת המתקדמות בעולם. BMJ Mental Health

כשלים חמורים במיוני הפסיכיאטריה באזור פריז — דוח מבקר מקומות הכליאה

המבקר הכללי של מקומות שלילת החירות בצרפת (CGLPL), בראשות דומיניק סימונו, ביקר בשבעה בתי חולים באזור פריז ותיעד מטופלים השוכבים על הרצפה או שוהים על אלונקות לאורך זמן, המתנה ממוצעת של יותר מ-39 שעות ובחלק מהמקרים עד עשרה ימים עד לפינוי מיטה. מספר הפונים בחציון הראשון של 2026 עמד על 3,957, עלייה של כ-32% לעומת אשתקד. הדוח מתאר גם שימוש בבידוד ובקשירה ללא הסמכה חוקית, וקטינים שאושפזו במחלקות פסיכיאטריות למבוגרים בשל מחסור במיטות. המבקר קובע כי התנאים פוגעים בכבוד המטופלים ובפרטיותם, וקורא להסדרה חוקית ייעודית לקטינים ולהתערבות מיידית במבנה, בתשתיות ובכוח האדם. Euronews Health

עלייה של 25% במקרי האובדנות הרשומים בצ'כיה — בלי שדבר השתנה

ארגון הבריאות העולמי מביא את עבודתה של הסטטיסטיקאית שארקה דנקובה, שהצליבה תעודות פטירה עם תיקי חקירה משטרתיים כדי לבדוק את איכות נתוני התמותה בצ'כיה. התיקון העלה את מספר מקרי האובדנות הרשומים מ-1,249 ל-1,561 — כ-25% — בעוד מספר מקרי הפטירה שסווגו כ"כוונה בלתי ידועה" ירד ב-14%; קטגוריה זו הכפילה את עצמה מאז 2016. דנקובה מדגישה כי מדובר בתיקון מדידה ולא בהידרדרות פתאומית, וכי המספרים המתוקנים צריכים לשמש קו בסיס חדש למעקב אחר מגמות. המשמעות המדיניותית רחבה: סטטיסטיקות אובדנות לאומיות, שעל בסיסן נקבעים סדרי עדיפויות ותקציבי מניעה, עלולות להיות חסרות באופן שיטתי גם במדינות אחרות. הפריט פורסם ביום המניעה הבינלאומי לאובדנות, 10 בספטמבר. WHO Europe

עשור לבית סוטריה: החלופה הישראלית לאשפוז

כתבה רטרוספקטיבית לרגל עשור לבית סוטריה בירושלים, שהקים פרופ' פסח ליכטנברג בספטמבר 2016 כחלופה מגורית לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית סגורה — רעיון שקידם מאז 2005. הכתבה עוקבת אחר התפתחות המודל בישראל, וכיום פועלים בארץ 54 בתים מאזנים, מתוכם שניים של עמותת סוטריה ישראל. זהו אחד הנתונים המוחשיים המעטים שיש בישראל על חלופות לאשפוז, והוא נוגע ישירות לוויכוח על הרפורמה בבריאות הנפש ועל היקף הכפייה במערכת. שווים

האם יותר מדי אמריקאים נוטלים נוגדי דיכאון?

מאמר דעה אקדמי הבוחן את העלייה המתמשכת בשיעורי המרשמים לנוגדי דיכאון בארצות הברית, ושואל אם מדובר במענה לצורך שלא נענה במשך שנים או בהרחבת המדיקליזציה של מצוקה רגילה. הכותבים מציגים את הראיות לשני הכיוונים — פער הטיפול מצד אחד, ומשך טיפול ההולך ומתארך ללא בחינה מחודשת מצד שני — ונמנעים מהכרעה חד-משמעית. הרישום המדוד הזה עושה את המאמר שימושי במיוחד כמשקל נגד לשיח הקוטבי שהתפתח סביב הנושא בשנה האחרונה. The Conversation