ראשי

חדשות מחקר, מדיניות, אתיקה ומאמרי דעה בתחום בריאות הנפש והפסיכיאטריה בארץ ובעולם.

• מדע ומחקר — מה משתנה במוח בשבועות הראשונים של טיפול נוגד דיכאון — ומה מזה שייך לפלצבו
• מניעה ובטיחות — אנהדוניה כרונית כסמן סיכון לאובדנות בדיכאון עמיד לטיפול
• דעה ומסה — לאן נעלמה ההפרעה המתריסה (ODD)?
• מחקר קליני — מחלת נפש קשה מקצרת חיים בעשור — בעיקר בגלל מחלות גופניות
• חברה ומדיניות — איסורי רשתות חברתיות לבני נוער: איך נדע אם הם עוזרים?
• אתיקה ומשפט — שחיקה מקצועית אינה "מוגבלות": פסק דין פדרלי בקולורדו
• חברה ומדיניות — נשים עם מחלת נפש קשה ראויות לתמיכה בדרך להורות

הרחבה

מה משתנה במוח בשבועות הראשונים של טיפול נוגד דיכאון — ומה מזה שייך לפלצבו

מחקר שפורסם ב-Nature Mental Health בחן סריקות fMRI של 386 מטופלים בדיכאון מז'ורי משתי קבוצות מחקר (ובהן ניסוי EMBARC), שבוע עד שבועיים לאחר תחילת טיפול בסרטרלין, באסציטלופרם או בפלצבו. נמצאו שלושה דפוסים: עלייה בקישוריות במערכת ראייה–פרקוניאוס–תלמוס אצל כל המטופלים, ללא קשר לטיפול או לתוצאה; שיפור בזרוע הפלצבו שתווך דרך הסטריאטום ורשתות הקשב; ושינויים ייחודיים לתרופה — באמיגדלה, בצינגולום האמצעי, בקורטקס האורביטו-פרונטלי ובמוחון — שהופיעו רק אצל חלק ממקבלי התרופה. מודל לחיזוי תגובת פלצבו איפשר לזהות מראש את מי שלא יראו שינוי תרופתי ספציפי, כיוון שעשוי לסייע בהתאמה אישית של הטיפול. Nature Mental Health

אנהדוניה כרונית כסמן סיכון לאובדנות בדיכאון עמיד לטיפול

מחקר עוקבה מטורונטו, שפורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry, כלל 160 מטופלים ממרפאה להפרעות מצב רוח וחרדה, מהם 97 עם דיכאון עמיד לטיפול. 58% מהם סבלו מאנהדוניה כרונית — אובדן מתמשך של היכולת לחוות הנאה. בקרבם נמצא סיכוי גבוה פי 2.4 לדווח על מחשבות אובדניות בחודש שקדם להערכה, וסיכוי גבוה פי 3.9 לדווח על ניסיון אובדני, בהשוואה למטופלים בלי אנהדוניה. המחברים ממליצים להעריך אנהדוניה באופן שגרתי ולראות בה יעד טיפולי בפני עצמו במסגרת הערכת הסיכון בדיכאון עמיד. Journal of Clinical Psychiatry

לאן נעלמה ההפרעה המתריסה (ODD)?

רופא הילדים ההתפתחותי לורנס דילר (UCSF) מצביע על ירידה חדה בשימוש באבחנת ODD, שהייתה בעבר מהאבחנות ההתנהגותיות השכיחות בפסיכיאטריה של הילד. הוא נשען על מחקר אפידמיולוגי מ-2024 שמצא ירידה של כשליש בשיעורי האבחנה בין 2013 ל-2021 בכ-13 מיליון רשומות, לצד עלייה באבחנות של חרדה, דיכאון ו-PTSD. לטענתו מדובר בשינוי תרבותי: אי-ציות מתפרש היום פחות כבעיה ביחסים ("הילד לא רוצה") ויותר כמגבלה נוירו-התפתחותית ("הילד לא יכול"), ומכאן הבכורה של ADHD ואוטיזם. דילר מכיר ביתרונות המבט החומל, אך מזהיר שתרבות הורות מכילה מדי עלולה לוותר על הקניית סבילות לתסכול, דחיית סיפוקים ועמידה בציפיות סבירות. STAT

מחלת נפש קשה מקצרת חיים בעשור — בעיקר בגלל מחלות גופניות

מחקר שפורסם ב-The Lancet Regional Health – Western Pacific עקב במשך 14 שנה אחר כ-255 אלף מטופלים עם מחלת נפש קשה בקווינסלנד, אוסטרליה. תוחלת החיים שלהם קצרה ב-10–12 שנים מזו של האוכלוסייה הכללית, והפער כמעט לא הצטמצם; בקרב חולי סכיזופרניה ופסיכוזה לא נרשם שיפור כלל. רוב התמותה העודפת נבעה ממחלות גופניות ברות טיפול, כגון סרטן ומחלות לב, שלא אובחנו או לא טופלו כראוי — פי 2.7 מהתמותה מאובדנות בגברים ופי 5.3 בנשים. בכתבה מציין ד"ר צבי פישל כי גם בישראל שורש הבעיה הוא הזנחת בריאותם הגופנית של המטופלים, ולא גורם גנטי. ynet

איסורי רשתות חברתיות לבני נוער: איך נדע אם הם עוזרים?

קמילה איאנונה, מובילת מחקר בצוות הראיות לבריאות הנפש בקרן Wellcome, טוענת שגל איסורי הרשתות החברתיות לקטינים, מאוסטרליה ועד בריטניה, חייב להיות מלווה בהערכה מחקרית קפדנית. נתונים ראשונים מאוסטרליה מראים שיותר מ-80% מהילדים עדיין משתמשים בפלטפורמה מוגבלת, כלומר אימות הגיל אינו אפקטיבי. ההשפעה צפויה להשתנות לפי גיל, מצב נפשי קודם, מעמד חברתי-כלכלי ושייכות לקהילות שעבורן הרשת היא תשתית קהילתית, כמו בני נוער להט"ב. השאלה החשובה, לדבריה, אינה רק כמה זמן מסך נחסך אלא מה ממלא את מקומו — והשוואה בין אוסטרליה, בריטניה והאיחוד האירופי היא הזדמנות מחקרית נדירה. STAT

שחיקה מקצועית אינה "מוגבלות": פסק דין פדרלי בקולורדו

בית משפט פדרלי בקולורדו דחה את טענתו של אונקולוג כי השחיקה המקצועית שלו היא מוגבלות המוגנת לפי חוק האמריקנים עם מוגבלויות (ADA) וסעיף 504 לחוק השיקום (Peddada v. Catholic Health Initiatives Colorado). השופט קבע שהשחיקה לא פגעה באופן מהותי בפעילויות חיים עיקריות כמו שינה, חשיבה, ריכוז ותקשורת, ושההשפעות היו "חולפות ומינוריות" ומוגבלות לתפקוד בעבודה הספציפית. עם זאת הדגיש שאין לקרוא בפסיקה קביעה ששחיקה לעולם אינה יכולה להיחשב מוגבלות — ההכרעה נגזרה מהתשתית העובדתית בתיק. הפסק מחדד שאלה מוכרת גם לפסיכיאטריה המשפטית: היכן עובר הגבול בין מצוקה תעסוקתית לבין הפרעה נפשית המזכה בהגנה. Healthcare Dive

נשים עם מחלת נפש קשה ראויות לתמיכה בדרך להורות

מג לדוק, הכותבת על בריאות נפש אימהית ושחוותה בעצמה פסיכוזה, טוענת כי מערכת הבריאות האמריקנית משקיעה מעט מדי בפסיכיאטריה של הפוריות, ומשאירה נשים עם מחלת נפש קשה בלי ליווי מקצועי בהחלטות על הריון והורות. לדבריה רק 6%–8% מהנשים עם דיכאון סביב הלידה מקבלות טיפול פסיכיאטרי הולם, ואין בארצות הברית תת-התמחות רשמית בתחום — אף שמדי שנה יולדות יותר מ-100 אלף נשים עם מחלת נפש קשה. המאמר נכתב על רקע משפטה של לינדזי קלנסי, שהסתיים בביטול המשפט, ומציין את מאמצי ה-North American Board of Reproductive Psychiatry לגבש הסמכה מקצועית. לדוק מדגישה שההחלטה להפוך להורה צריכה להיות החלטה מושכלת של האישה עצמה, לא גזירה מוסדית. STAT