חדשות מחקר, מדיניות, אתיקה ומאמרי דעה בתחום בריאות הנפש והפסיכיאטריה בארץ ובעולם.
- מחקר קליני — קונצנזוס מומחים גלובלי: מניעת הישנות דיכאון לאחר טיפול ECT
- מחקר קליני — עדכון על טיפולים סומטיים להפחתת סיכון אובדני
- מדע ומחקר — מהיועץ בקמפוס לצ'אטבוט: מדוע סטודנטים עוברים לייעוץ נפשי מבוסס בינה מלאכותית
- חברה ומדיניות — מדינה בטיפול: הנתונים החושפים את המשבר הנפשי המתמשך בישראל
- אתיקה ומשפט — חקיקה מחמירה לא צמצמה את השימוש בכפייה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
- מניעה ובטיחות — סיכום מחקרי מניעת אובדנות של AFSP: ליתיום, DBT לנוער ומרשמי אופיואידים
- דעה ומסה — לשחזר עשרים שנות טיפול פסיכיאטרי דרך התיק הרפואי
הרחבה
קונצנזוס מומחים גלובלי: מניעת הישנות דיכאון לאחר טיפול ECT
טיפול בנזעי חשמל (ECT) יעיל מאוד בדיכאון, אך עד מחצית מהמטופלים חווים הישנות בתוך שנה מסיום הטיפול. מחקר Delphi בינלאומי גיבש קונצנזוס מומחים על אסטרטגיות למניעת הישנות לאחר ECT מוצלח, כשהמינימום המומלץ הוא שילוב של ליתיום עם נוגד דיכאון למשך ששה חודשים לפחות. הקונצנזוס נועד לספק למטפלים הנחיה מעשית אחידה בתחום שבו ההמלצות היו עד כה מקוטעות. The American Journal of Psychiatry
עדכון על טיפולים סומטיים להפחתת סיכון אובדני
סקירה עדכנית בגיליון יוני של AJP בוחנת את הראיות לטיפולים סומטיים בהפחתת סיכון אובדני. לפי הסקירה, ECT מפחית במהירות מחשבות אובדניות ותמותה מאובדנות, וגירוי מגנטי תוך‑גולגולתי (TMS) מפחית מחשבות אובדניות בעיקר באמצעות השפעתו נוגדת הדיכאון. המחברים ממקמים את הטיפולים הסומטיים ככלי בארגז הכלים לצד התערבויות נוספות, ומדגישים את הצורך במחקר משלים. The American Journal of Psychiatry
מהיועץ בקמפוס לצ'אטבוט: מדוע סטודנטים עוברים לייעוץ נפשי מבוסס בינה מלאכותית
מחקר חדש בחן מדוע סטודנטים נוטים לעבור מייעוץ נפשי פנים‑אל‑פנים בקמפוס לכלי ייעוץ מבוססי בינה מלאכותית יוצרת. נמצא כי דאגות לפרטיות, חרדה חברתית וסטיגמה סביב מחלות נפש מגבירות את הנטייה לפנות ל‑AI, בעוד תחושת הנוחות והנגישות מתווכות את המעבר. הממצאים מצביעים על הצורך לפתח מערכי תמיכה נפשית מותאמים — אך גם מעלים שאלות לגבי איכות המידע וגבולות התחליף הטכנולוגי. Frontiers in Psychiatry
מדינה בטיפול: הנתונים החושפים את המשבר הנפשי המתמשך בישראל
שנתיים וחצי אחרי 7 באוקטובר, נתוני משרד הבריאות מציירים תמונה של עומס נפשי לאומי מתמשך: כ‑435 אלף מטופלים במרפאות בריאות הנפש וכ‑3.5 מיליון מגעים טיפוליים ב‑2025 — עלייה של כ‑40% לעומת 2022 — לצד עלייה דו‑ספרתית בניפוק תרופות הרגעה, שינה ונוגדי דיכאון. למרות גיוס של יותר מ‑1,100 מטפלים והקמת עשרות מרפאות, התורים עדיין ארוכים והמחסור באנשי מקצוע מכביד על המערכת. מעריב
חקיקה מחמירה לא צמצמה את השימוש בכפייה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
עבודת דוקטורט חדשה ממכון קרולינסקה בחנה את השימוש באמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי של ילדים ונוער. בניגוד למצופה, רפורמה שוודית מ‑2020 שנועדה לחזק את זכויות הילדים ולצמצם כפייה לא הביאה לירידה באמצעי הכפייה — ואף נרשמה עלייה מיידית בטיפול תרופתי בכפייה. החוקרת מדגישה כי היקף הכפייה מושפע לא רק מהחוק אלא גם מתרבות המחלקה, מאיוש ומלחצי זמן, וכי כפייה "בלתי פורמלית" של שכנוע ולחץ נפוצה ופחות גלויה. Karolinska Institutet
סיכום מחקרי מניעת אובדנות של AFSP: ליתיום, DBT לנוער ומרשמי אופיואידים
עדכון המחקר החודשי של AFSP מציג שורת ממצאים: ליתיום שינה דפוסי פעילות מוחית הקשורים לוויסות רגשי ושליטה בדחפים בקרב שורדי ניסיון אובדני חמור; סקירת ראיות עדכנית מצאה כי DBT לנוער (DBT‑A) הוא הטיפול הפסיכו‑חברתי המבוסס ביותר להפחתת פגיעה עצמית, וכעת הוכר גם להפחתת ניסיונות אובדניים; וניתוח רחב הצביע על כך שמינון ומשך טיפול אופיואידי גבוהים מצדיקים ניטור מוגבר של סיכון. המסר המשותף: זיהוי וטיפול ממוקדים יכולים להציל חיים. American Foundation for Suicide Prevention
לשחזר עשרים שנות טיפול פסיכיאטרי דרך התיק הרפואי
במסה אישית וביקורתית מתאר הכותב כיצד עיון בתיק הרפואי שלו — חמש אבחנות ועשרות תרופות פסיכיאטריות על פני שנים — הוביל אותו לראות מחדש את ההיסטוריה הטיפולית שלו. הוא טוען שהאבחנות ניתנו ללא בדיקה או סמן ביולוגי, וכי השאלה המרכזית בפסיכיאטריה צריכה להיות לא "מה לא בסדר בך" אלא "מה קרה לך". זוהי נקודת מבט שנויה במחלוקת המאתגרת את המודל הביו‑רפואי, ומובאת כאן כקול אחד בשיח רחב יותר. Mad in America